החלטה בתיק מ"ת 38746-10-12 - פסקדין

1.         נגד המשיב הוגש כתב אישום, בת.פ. 38610-10-12, בו מיוחס לו ביצוע עבירות לפי סעיפים 144 (א)  ו- 273 לחוק העונשין.

2.         בד בבד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה להורות על מעצרו של המשיב עד תום ההליכים נגדו בתיק הפלילי.

            הבקשה נדונה בפניי. בין הצדדים לא היתה מחלוקת על כך שבמקרה זה   יש עילת מעצר וישנן ראיות לכאורה. כל שנותר היה לעשות  הוא לבדוק  אם יש בנמצא  חלופת מעצר  ראויה, שתוכל לאיין  את מסוכנותו של המשיב או, לפחות, לצמצם אותה למינימום. לכן הופנה המשיב  לשרות המבחן, לצורך קבלת תסקיר מעצר בעניינו.

3.         בישיבת יום 6/12/12, לאחר שהתקבל תסקיר מעצר שני בעניינו של  המשיב ובו המלצה  לשחררו לחלופה  שהוצעה (בתסקיר  המעצר הראשון לא הייתה המלצה  לשחררו, שכן  החלופה הראשונה שהוצעה  לא נמצאה מתאימה ע"י שירות המבחן), הוריתי לשחרר את המשיב בתנאים שכללו שהייה במעצר בית מלא בבית דודו בכפר ג'דיידה - מכר, בפיקוחם של הדוד ושל אדם נוסף + איזוק  אלקטרוני ותנאים נוספים, כפי שפורטו בהחלטתי מאותו יום.

4.         בתאריך 1/1/13 הגיש המשיב  בקשה לעיון חוזר, בה הוא עותר לבטל את מעצר הבית ואת האיזוק האלקטרוני, מהנימוקים שפורטו בבקשה.

            בדיון שהתקיים  ביום 9/1/13 חזר ב"כ המשיב  על הבקשה ולחילופין, ביקש לאפשר למשיב לצאת לעבוד  עם אביו ולפרנס  את משפחתו.

            ב"כ המבקשת התנגד לכל שינוי בתנאי השחרור, מהטעמים אותם פירט.

5.         מקור סמכותו של בימ"ש להורות על שינוי בתנאי שחרורו של נאשם, ששוחרר ע"י בית המשפט לחלופת מעצר, בהוראות סעיף 52 לחוק סדר הדין הפלילי (סמכויות אכיפה - מעצרים), התשנ"ו - 1996. עפ"י הוראות סעיף  זה מוסמך ביהמ"ש לשנות החלטה  קודמת שניתנה  על ידו בנוגע  לשחרורו של נאשם בתנאים, רק אם  נתגלו עובדות חדשות, נשתנו נסיבות או עבר זמן ניכר מעת מתן  ההחלטה  הקודמת.

            אין חולקין שבמקרה  שבפניי לא  "נתגלו עובדות חדשות" וגם אין לאמר ש"עבר זמן ניכר" מאז ניתנה  ההחלטה לשחרר  את המשיב בתנאים,   שהרי בקושי חלף  חודש ימים מאז. נשאלת השאלה האם "נשתנו נסיבות" מאז. השינוי היחידי  שחל בנסיבות הוא שביום  26/12/12 הודה הנאשם  בכתב אישום מתוקן, בו יוחס לו ביצוע עבירה לפי סעיף 144 (א)  לחוק העונשין בלבד (לאחר שהעבירה של תקיפת שוטרים נמחקה)), הוא הורשע בעבירה שיוחסה לו בכתב האישום המתוקן והופנה לשרות המבחן, לצורך קבלת תסקיר לא מחייב. אני סבור ששינוי זה בנסיבות  אינו מצדיק הקלה  בתנאי השחרור של המשיב, שכן העבירה  שבשלה נקבע  כי מתקיימת עילת המסוכנות היא העבירה לפי סעיף 144 (א)  לחוק העונשין, וזו לא נמחקה מכתב האישום, ועתה אנו נמצאים במצב שחזקת החפות שוב אינה עומדת לו למשיב.

            הסניגור העלה בבקשה טענות באשר  להעדר מסוכנות מצידו של המשיב,  אולם עם כל הכבוד  הוא שכח, כנראה,  שבעניין קיומה של עילת המסוכנות לא הייתה מחלוקת בין הצדדים ולא השתנה דבר בעניין זה.

אשר על כן,  אני קובע כי אף אחד מהתנאים המצדיקים "עיון חוזר", אינו מתקיים במקרה זה ולכן אני דוחה את הבקשה.

ניתנה היום,  ב' שבט תשע"ג, 13 ינואר 2013, בהעדר הצדדים.

למזכירות: נא לשלוח  את העתק ההחלטה לצדדים.

הוקלד על ידי ....... התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות: